רוגובוי נ' "כלל"-חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

התובע, יליד 1961, נפגע בתאונת דרכים ביום 4.12.2005 בהיותו נהג ברכב. התובע הגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.

בתביעתו טען התובע לנכות שנגרמה לו בעקבות התאונה והתבקש מינוי מומחה מטעם בית המשפט. בית המשפט קבע כי על התובע לבחון האם יש תיעוד רפואי נוסף, הואיל ומתוך החומר הרפואי שצורף, לא היה מקום למנות מומחה רפואי. בחלוף המועד שניתן לשם כך ובהיעדר כל תיעוד רפואי נוסף, נדחתה למעשה הבקשה למינוי מומחה רפואי.

ב"כ הצדדים הגישו תחשיבי נזק מטעמם.

בתחשיב הנזק מטעם התובע נטען כי התובע סבל מכאבים והגבלת תנועה בצוואר ובגב וכן מכאבי ראש וכי נגרם לו הפסד השתכרות בעבר מאחר ושהה בחופשת מחלה במשך 19 ימים. כן נטען, כי התובע נדרש להוצאות רפואיות, כלליות וניידות ואף נזקק לעזרת צד שלישי בעקבות התאונה.

בתחשיב הנזק מטעם הנתבעת נטען, כי לא נגרמה לתובע נכות בעקבות התאונה, לא נגרמו לתובע שברים והוא ביצע טיפולי פיזיותרפיה על אף שהופנה לכך. כן נטען, כי התובע לא צירף אישורים המעידים על היעדרותו מהעבודה בפועל, כגון תלוש שכר לחודש הרלבנטי, והדבר מלמד על כך שלא נגרמו לו הפסדי שכר כלשהם, על אף שנרשמו לו ימי מחלה.

הצדדים הגיעו להסכמה לפסיקתו של בית המשפט בתיק זה לפי סעיף 4(ג) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

עיינתי בטענות ב"כ הצדדים ובכל החומר שהוגש לבית המשפט תוך שאני נותן דעתי לעובדה כי לתובע לא נגרמה נכות בעקבות התאונה וכן לכך שהמרכיב העיקרי בפיצוי המגיע לתובע הינו בגין כאב וסבל, מרכיב אשר בנסיבות העניין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (עד לסכום המרבי שנקבע לעניין זה).

בהתחשב במכלול טענות הצדדים, ובחומר שהוגש לבית המשפט, הנני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 6,750 ₪.

לסך האמור יש להוסיף את הוצאות המשפט בהן נשא התובע וכן תישא הנתבעת בתשלום שכ"ט עו"ד, כמקובל בהליך שהסתיים בפשרה, בתוספת מע"מ.

לעניין האגרה, יש לראות בתיק כהליך שהסתיים בפשרה.

ניתן היום, כ"ט אייר תש"ע, 13 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: